איך לפתח שטף קריאה?

כיצד נוכל לעזור לילדינו לקרוא בצורה שוטפת ומהנה?

כיצד נוכל לגרום להם לקרוא יותר ספרים?

ממה מורכב תהליך הקריאה המביא לידי קריאה שוטפת?

תהליך הקריאה הוא תהליך מורכב הטומן בחובו תהליכים קוגניטיביים ושפתיים רבים שאליהם מתווספים תהליכים רגשיים ומוטיבציוניים.

הוראת הקריאה צריכה לקחת בחשבון תהליכים אלה ולפתח אותם בצורה שיטתית. ייתכן וילד ילמד את הניקוד בצורה טובה, אך קריאתו תהיה איטית ומצרפת. הוא יקרא הברה אחרי הברה במקום מילה שלמה, הוא ישקיע מאמצים רבים בפענוח ולכן יתקשה להבין את הנקרא, ובאופן כללי קריאתו תהיה לא יעילה. לצורך כך עלינו לעזור לו לפתח את שטף הקריאה.

כיצד ניתן לפתח שטף קריאה?

חוקרת בשם אדמס (Adams, 1990) תיארה ארבעה מנגנונים המעורבים בקריאת מילה: המעבד הפונולוגי, המעבד האורתוגרפי, המעבד הסמנטי, ובקריאה בהקשר נוסף גם המעבד ההקשרי. מוחו של הקורא המיומן, שקורא שוטף ומדוייק, לוקח בחשבון מעבדים אלו ועל כן מצליח לקרוא בצורה טובה. אצל הילד הצעיר עלינו לפתח את המעבדים השונים על מנת שהוא יוכל לקרוא בצורה יעילה- מדוייקת, מהירה וללא מאמץ.

מהו המעבד הפונולוגי?

המעבד הפונולוגי הוא מעבד בסיס שנמצא במחקר כחשוב ביותר. מעבד זה אחראי על קריאה מדוייקת ועל קישור בין האותיות והניקוד לצלילים. עד כמה מעבד זה חשוב? חוקר בשם דויד שר הגדיר את הפונולוגיה  כ sine qua non -תנאי הכרחי לקריאה (Share, 1995). בשל כך, על שיטות קריאה לפתח את התחום הפונולוגי ואת המודעות הפונולוגית באופן שיטתי.

אלו מעבדים נוספים קשורים לקריאה?

המעבד האורתוגרפי והמודעות המורפולוגית:

 המעבד, והמודעות הפונולוגית אינם היחידים המשפיעים על קריאה. גם המודעות המורפולוגית והידע המורפולוגי נמצאו כמנגנוני בסיס בקריאה. שיטוט במחקרים מוצא כי הקורא המיומן מאתר תחילה את שורש המילה ואת המורפמות (הצורנים כגון שורש המילה, צורת הרבים "יִם", ו' החיבור, ה' הידיעה וכו') המרכיבות אותה, וכך מצליח לזהות את המילה בצורה טובה. מכאן החשיבות לפיתוח ידע זה החל מהשלבים הראשונים בתהליך לימוד הקריאה. ידיעות אלו  מתפתחות בהדרגה עם הניסיון והתרגול ומהוות חלק חשוב בפיתוח הידע האורתוגרפי שהינו ידע על תבנית המילה והמילה השלמה. בזכות הידע האורתוגרפי הקריאה תוכל להיות יותר שוטפת ומהירה ומשאבים יופנו להבנת הנקרא במקום לפענוח.

האם לידע שפתי קשר לקריאה?

למעבדים נוספים יש קשר לקריאה שוטפת. מעבדים אלה הם המעבד הסמנטי והמעבד ההקשרי (מודעות תחבירית). ידע סמנטי כולל פיתוח אוצר מילים ומודעות למשמעויות שונות של מילים. הרחבה כללית של אוצר מילים מפתחת את הידע של הילד אודות השפה, ואת האפשרויות השונות להיכרות גם עם מילים כתובות.

ידע זה יכול להשפיע גם על הבקרה בתהליך הקריאה. לדוגמא: ילד הקורא מילה בצורה שגויה, יכול לתקן את עצמו, אם הוא שם לב לכך שהמילה, כפי שקרא אותה, היא חסרת משמעות. מודעות ושימת לב לצורך להבחין בקריאה בין מילה עם משמעות למילה ללא משמעות עוזרים לילד להגיע גם להבנה של הכתוב ולא להישאר רק ברמת הקריאה הטכנית.

מהו ידע תחבירי?

ידע נוסף המשפיע על הקריאה ועל שטף הקריאה הוא הידע והמודעות לכך שלמשפטים יש סדר הגיוני מסויים. ידע זה הוא הידע התחבירי.

האם המשפט: "רעות הלבישה את הבובה" זהה למשפט: "הבובה הלבישה את רעות"? ברור שלא. ידע תחבירי כולל בין היתר הבנה של סדר המילים ההגיוני במשפט, ואת ההבנה כי שינוי סדר המילים ייצור שינוי במשמעות. הבנות אלה יוצרות ציפייה אצל הילד לגבי המשפט ובכך משפרים את שטף הקריאה.

בואו נסכם: המעבדים שהזכרתי למעלה נמצאים בבסיס של שטף הקריאה. מוחו של הקורא המיומן לוקח בחשבון את המידע מהמקורות השונים וכך קורא שוטף.  מומלץ לפתח אצל הילדים את המעבדים השונים וכך הקריאה שלהם תהפוך ליעילה- קריאה מדויקת, שוטפת וללא מאמץ.

תרגילים שונים העוסקים בפיתוח מעבדים אלה נמצאים בספרי "קוראים קדימה ומספרים" ויכולים לעזור לילדיכם לשפר את שטף הקריאה וההבנה.

לחצו כאן לרכישה ישירה

רוצים ללמוד דרכים נוספות איך לקדם ילדים בקריאה? אני ממליץ על ספר מקצועי שכתבתי העוסק בהוראת קריאה והוראה מותאמת. לפרטים לחצו על הקישור.

ספר לפיתוח שטף קריאה
דילוג לתוכן